<h1>תשובות חכמי פרובינציא דיני הלואה וערב סימן כ"ט</h1>
<h2>דף לא.</h2>
שאלה, ידענו מתקנת הגאונים שיוכל אדם להחרים סתם שלא יגנוב דעת בעל דינו ולא ישביענו בטענת שקר ולא יטריחנו בכדי, אם הבעל דין מסרב בחרם זה ויוצא מבית הכנסת להוציא עצמו מן הכלל, אם יש לנו לכופו אם לאו. תשובה, נשאל הגאון ר' יצחק ז"ל, על הטוען על חברו להביאו לשבועה דאוריתא, וטוען הלה זה רוצה להשביעני שבועת התורה בכדי, אם יוכל לומ' החרימו לי על כל מה שטוען על חברו טענה של רמאות להזקיקו שבועת התורה או לא, והשיב כך ראינו, [שבועות ל"א ע"א] שאסור לאדם לומ' אטעננו מאתים כדי שיודה לי במנה ויתחייב לי שבועת התורה ואגלגל עליו שבועה ממקום אחר ת"ל [שמות כ"ג] מדבר שקר תרחק, הילכך אין מונעין על זה להחרים על כל מי שטוען עליו טענה של רמאות להביאו לידי שבועת התורה, אלא שיש בבני דורנו שאין דעתם מסכמת על זה דמשמע או אילו או אילו באין לידי שבועת שוא, ואע"פ שיוצא מבית הכנסת לא איכפת לן, כי החרם חל עליו אם יסתר בקרקע הים שכל חרם שב"ד נסכמים עליו אין צריך לבעל דין לענות אמן.
